הדרך לבלימת יוקר המחייה עוברת במענקים למפעלים הקטנים והבינוניים

מאת דני לרר, שותף BDO Operational Excellence

נתוני האינפלציה במאי אמנם הואטו ל-4.6%, אך בתחילת החודש נתבשרנו על עוד גל העלאת מחירים של מוצרי יסוד שונים. הציבור הישראלי מרגיש היטב בכיס את יוקר המחיה, ומשקי הבית בשכבות הנמוכות והביניים מדווחים על קושי להתמודד עם יוקר המחייה ומעבר לצמצום ההוצאות, בעיקר לקראת חודשי הקיץ. בנק ישראל מנסה להילחם באינפלציה באמצעות העלאות ריבית חוזרות, ואולם למשרד הכלכלה יש ביד כלי אפקטיבי נוסף שעשוי  לסייע במיתון עליית המחירים. 

בשנים האחרונות פתח משרד הכלכלה מסלולי מענקים למפעלים עבור השקעות בציוד ייצור להעלאת הפריון והטמעת ציוד ייצור מתקדם. המענקים מיועדים למפעלים שאינם באזורי פיתוח א', שעיקר מכירותיהם מיועד לשוק המקומי,  מחזור המכירות שלהם עד 200 מיליון שקל בשנה וכמות העובדים בהם אינה עולה על 250 עובדים. המפעלים יכולים לקבל מענק של 20% (בכל הארץ) או עד 30% (באזורי עדיפות לאומית), עבור השקעות שיבצעו עד 10 מיליון שקל, כלומר מענק של עד 3 מיליון שקל למפעל.

מאות מפעלים קיבלו בשנים האחרונות מענקים במסלול זה. 65 מפעלים קיבלו ב-2022 מענקים בסכום ממוצע של 1.1 מיליון שקל (עבור השקעה ממוצעת של כ-4 מיליון שקל בציוד), וחולקו מענקים בסך 72 מיליון שקל עבור כ-260 מיליון שקל השקעות. יותר מ-100 בקשות למענק של מפעלים נוספים שהוגשו ב-2022 נדחו, מרביתן בשל מגבלת התקציב.

המגבלה על מחזור המכירות וכמות העובדים למפעל מכוונת את המענקים למפעלים קטנים ובינוניים, בעיקר בתחומי מזון, ריהוט, פלסטיק, מתכת ודפוס. הגשת תוכניות למשרד הכלכלה מחייבת הכנת תוכנית עסקית תפעולית מפורטת וליווי של גורם מקצועי ומנוסה בתחום שיפור מערכי ייצור ובתחומי אוטומציה ורובוטיקה. במסגרת התוכנית המפעלים מתחייבים לשיפור הפריון לאחר ביצוע ההשקעות.

במקרה שהמפעל אינו עומד ביעדי הפריון שהציג, בסמכותו של משרד הכלכלה לדרוש החזר מלא/חלקי של המענק שהתקבל.

הקשיים איתם מתמודדים המפעלים

מפעלים אלה, שעיקר מכירותיהם בשוק המקומי, נאלצים להתמודד בעת האחרונה עם כמה קשיים, המכבידים על פעילותם בשוק המקומי:

·       שערי מט"ח שירדו נומינלית משנת 2000 בכ-30% והוזילו את עלות היבוא המתחרה

·       פריון עבודה בנמוך בעשרות אחוזים מול ממוצע OECD

·       הכפלה של עלות שכר המינימום משנת 2000

·       מחסור בכוח אדם, המקשה על הפעלת קווי הייצור, בעיקר במשמרת שנייה/שלישית

·       ריבית גבוהה, המקשה לממן את ההשקעות הנדרשות במערכי הייצור, וכן את ההון החוזר הנדרש להגדלת הפעילות

הפתרון להתמודדות מול קשיים אלה הוא השקעה באוטומציה וציוד מתקדם, שמאפשרת העלאת תפוקות הייצור
ובמקביל צמצום היקף כוח האדם הנדרש – מביאה לעלייה בפריון ומאפשרת למפעלים להתמודד ברמות המחיר עם היצרנים הגדולים והתחרות מיבוא.

בעוד שביכולתם של היצרנים הגדולים, שרובם שייכים לקונצרנים בינלאומיים, לממן בקלות יחסית השקעות נדרשות להעלאת הפריון, המפעלים הקטנים-בינוניים, שפועלים בעיקר בשוק המקומי, מתקשים לבצע את ההשקעות הנדרשות, בעיקר בימים אלה של ריבית גבוהה.

אפשרות להתחרות בענקיות הבינלאומיות

המפעלים הזכאים למענקים פועלים בעיקר בשוק המקומי. מפעלים אלה מייצרים מוצרים שמתחרים במוצרים מיבוא או מייצור מקומי של הקונצרנים הגדולים, ולעתים קרובות אף מייצרים את מוצרי מותג הבית של רשתות השיווק הגדולות.

למדינת ישראל יש אינטרס גדול להתייעלות והעלאת פריון של המפעלים הקטנים-בינוניים. מחירי המוצרים של מפעלים אלה נמוכים בדרך כלל ממוצרים ממותגים של היבואנים והיצרנים הגדולים, ובכך ממתנים את עליית המחירים של המותגים המובילים, שיכולים לגבות פרמיית מחיר מוגבלת עבור המותגים המובילים שלהם.

הביקוש למסלול המענקים לעלייה בפריון הטמעת ייצור מתקדם עלה בהתמדה במהלך השנים. כ-170 מפעלים פנו ב-2022 לקבלת מענק, והשנה צפויים מאות מפעלים להגיש בקשה למענק, במטרה להתקדם בביצוע ההשקעות הנדרשות, להעלאת תפוקות והקמת קווי ייצור חדשים, ובכך לשפר את כושר התחרות שלהם. דחיית הפנייה של מפעלים רבים לקבלת המענק תביא חלק נכבד מהמפעלים לצמצם, לדחות ואף לבטל את ההשקעות הנדרשות להתרחבות והעלאת הפריון.

מסלול המענקים מהווהWIN WIN  הן למשק הישראלי באמצעות השפעתו על מיתון העלייה במחירי מוצרי הצריכה, והן ליצרנים קטנים-בינוניים, שקבלת מענק מקלה עליהם ודוחפת אותם לבצע את ההשקעות הנדרשות בציוד להרחבת הפעילות. לכן, על מדינת ישראל ומשרד הכלכלה להגדיל ככל הניתן את התקציב המוקצה למסלול זה, כך שמפעלים רבים יותר יוכלו לקבל מענק, ובכך ייהנה המשק הישראלי ממיתון העלייה במחירי מוצרי הצריכה וממיתון העלייה ביוקר המחיה.